מאוהבת בתהליך
כשמשהו מושך אותך חזק יותר מהמגנט החזק בעולם
כשעבדתי משמרות כפולות בבר ובבית הקפה, הייתה לי כל כך הרבה אנרגיה. הרגשתי שאני מספיקה המון דברים אפילו עם שתי עבודות במקביל - לפרסם פוסט כל יום, להספיק אטרקציות בכל יום חופש, לחיות בקצב מטורף.
אחרי שפיניתי יותר זמן לבלוג ונשארתי עם עבודה אחת בלבד, משום מה הרגשתי דווקא ירידה ברמת האנרגיה ויותר עייפות. זה היה מוזר.
אחד החששות הגדולים שלי היה שברגע שאעזוב את תפקיד הבריסטה (שדרש ממני 10 שעות עמידה ביום) ואעבור למצב של ישיבה מול מחשב, ארגיש ירידה עוד יותר חדה ברמת האנרגיה.
וואו, איך טעיתי.
כשהימים חלפו, מצאתי את עצמי יושבת מול המחשב ופשוט לא רוצה לקום. בכלל. אפילו כשצבט לי קצת בבטן כי הייתי רעבה, הרגשתי שאני חייבת להתאמץ כדי לעצור ולהכין לעצמי אוכל, אבל מיד חזרתי למחשב, כאילו נמשכתי אליו מגנטית.
בלילות, מצאתי את עצמי לא נרדמת כי פתאום עלו לי מחשבות על התהליך, רעיונות להצלחת התהליך, דברים שהייתי חייבת ללהשלים בתהליך, משימות שיעזרו לי להתקדם בתהליך.
הרגשתי כמו פצצת אנרגיה. ואז זה היכה בי. הבנתי שהכוח שמניע אותי הוא הכוח החזק ביותר ביקום – אהבה. אני פשוט מאוהבת בתהליך.
וכן, זה נשמע כמו קלישאה, אבל פתאום זה היכה בי: זה מסביר הכל! זה מסביר את המסירות שלי, את הטוטאליות, את הנחישות, את רכבת ההרים הרגשית בכל פעם שמשהו מצליח לי או כשמשהו נכשל.
אני מאוהבת. וכשאני מאוהבת, אני עושה הכל כדי שזה יצליח. רק שהפעם הפרטנר מאוד נוח... :)
התהליך הזה מלמד אותי על עצמי, הוא נותן לי פידבק מיידי אם עשיתי משהו לא טוב,
ואנחנו מיד מתקנים ביחד. כן, גם אני כועסת לפעמים כשהוא מגלה לי דברים שהייתי צריכה לעבור כבר מזמן, אבל היי, עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
אז אני תמיד מודה לתהליך, וממשיכה להתקדם, מלאה באהבה. ואולי זה הסוד האמיתי להצלחה – לא רק לעשות מה שאוהבים, אלא להתאהב בתהליך עצמו.
להתאהב בשעות הארוכות, בהתמודדויות, בעליות ובירידות.
אולי זו האהבה העמוקה ביותר, זו שלא מכוונת רק לתוצאה הסופית, אלא לכל רגע ורגע בדרך.
כל תמיכה קטנה מאפשרת לי להמשיך לחוות עולמות חדשים ולהביא אותם אליכם במילים. לפעמים כוס קפה אחת יכולה לעשות את ההבדל הגדול ביותר.
תודה שאתם חלק מהמסע הזה.
מי אני | המסע היומי | מסע בזמן