חופש כלכלי כתפיסה
המרחק לקוקטייל על החוף קצר יותר ממה שחשבתי
📍דה נאנג, וייטנאם
נתקלתי לאחרונה בפוסט שמדבר על חופש כלכלי. על זה שהמחשבה הרווחת היא שחופש כלכלי הוא איזשהו יעד נשגב, ששמור רק לאנשים מסוימים, עד שקשה לנו אפילו לפנטז עליו.
הפוסט מדבר על כך שכשאנשים שומעים את המונח "חופש כלכלי", הם בדרך כלל מדמיינים את עצמם יושבים עם קוקטייל על החוף, בלי בוס, בלי דאגות, ותחושת חירות מוחלטת.
הוא המשיך והסביר שהדרך הנכונה יותר להסתכל על זה היא שחופש כלכלי הוא לא יעד מרוחק, אלא תהליך שמורכב מאבני דרך. שכל צעד קטן שאנחנו עושים כדי לאפשר לנו קצת יותר חופש – זה כבר חופש כלכלי.
הוא נתן כדוגמה בעל עסק שעבד קשה כדי לאפשר לעצמו חופשה של חודש, או מישהי שרוצה לכתוב ספר ועבדה קשה כדי לאפשר לעצמה שנה של יצירה (נשמע מוכר).
מצחיק שקראתי את הפוסט הזה כשאני יושבת עם קוקטייל בחוף בדה נאנג, אחרי שאתמול עבדתי רוב היום מבית קפה והשלמתי המון משימות, ואת היום לקחתי כיום חופש, פשוט להיות.
זה גרם לי להבין שבמקום לחכות שתהיה לי הכנסה יציבה, במקום לחכות לרגע הנכון, או חס וחלילה – לפנסיה, פשוט בחרתי באורח החיים הזה עכשיו, מתוך ידיעה שיש לי תוכנית ברורה, ואני רואה בבירור את ההתקדמות שלי בה.
חופש כלכלי הוא לא רק לייצר מספיק הכנסה פסיבית שתאפשר לך לעזוב את העבודה לנצח. זה יכול להיות גם היכולת לבחור איפה ומתי לעבוד. זו היכולת להגיד "היום אני עובדת מבית קפה ליד החוף", או "השבוע אני לוקחת לעצמי חופש ספונטני כי אני יכולה להרשות לעצמי".
יש אנשים שחיים מחופשה לחופשה, מחכים לאותם שבועיים בשנה שבהם הם מרגישים חופשיים באמת. אבל אני בחרתי לתכנן חיים שהם עצמם מרגישים מספקים – גם כשאני עובדת. תפישת חופש כלכלי כתהליך מתמשך ולא כייעד סופי, מאפשרת לי להרגיש חופשיה עכשיו, ולא רק בעתיד הרחוק.
זה מה שיותר חשוב לי – לחיות עכשיו ולא בין חופשה לחופשה, נזכרת במנטרה שמלווה אותי כבר שנים – המטרה שלי היא ליצור לעצמי חיים שאני לא רוצה חופשה מהם.
והנה, שנים אחרי שפגשתי אותה לראשונה – עשיתי את זה.
כל תמיכה קטנה מאפשרת לי להמשיך לחוות עולמות חדשים ולהביא אותם אליכם במילים. לפעמים כוס קפה אחת יכולה לעשות את ההבדל הגדול ביותר.
תודה שאתם חלק מהמסע הזה.
מי אני | המסע היומי | מסע בזמן | מצפן המסע