📍האנוי, וייטנאם
באותו היום שבו תכננתי לפרסם את פוסט השקת כפתור 'קנה לי קפה', יצאתי לסיור בעיר העתיקה של האנוי. זה היה יום מקסים, עשיר בחוויות של כל החושים. הרגשתי שאני הולכת לאיבוד בין הסמטאות, ופשוט - חופשייה.
בשעת אחר הצהריים, התחלתי להרגיש לחץ קל בבטן והבנתי שאולי כדאי לדחות את הסיור הלילי בעיר לפעם אחרת. משהו בי פשוט רצה להגיע הביתה, ולהיות מוכנה.
מוכנה? אפשר לחשוב, כולה פוסט, בדיוק כמו כל יום אחר.
חה! ממש לא! הלילה הזה שונה מכל הלילות. הלילה הזה הוא משמעותי.
"זכרו את היום הזה!" הודעתי למשפחה בחגיגיות, כאילו כבר זכיתי באוסקר.
עבורי, זה היה מסר לעולם שאני מוכנה לקבל תמורה על האנרגיה שלי, ושהאהבה שאני שמה במילים שלי שווה משהו.
הגיעה השעה. הפוסט התפרסם. ישבתי מול המחשב וניסיתי לבצע משימה אוטומטית של העתק-הדבק (כן, עדיין יש לי כאלה, כי עם כל האהבה שלי לסאבסטאק - אין לפלטפורמה הזו אפשרות ליצירת אוטומציות) ובעיקר הרגשתי את עצמי גועשת.
הייתי בתזזיתיות בלתי נשלטת. כל סימני הלחץ היו שם, וגם ניסיונות להרגיע את עצמי לא ממש עבדו. פשוט התרגשתי. מאוד.
עברה שעה. דממה. לא יודעת למה ציפיתי, אולי איזו תהלוכה עם חצוצרות שמבשרות על כסף בחשבון?
עדכון בטלפון.
"מישהו הגיב על הפוסט שלך"
נכנסתי וראיתי תגובה מהסוג שאני קוראת להן "פוסט אישי", מפאת אורכן. וכן, גם אני חוטאת בכאלו לפעמים (פלטפורמה של כותבים, בכל זאת).
קראתי את התגובה שמספרת סיפור אישי מקסים ויוצא דופן, כזה שהזדהיתי איתו מיד. הרגשתי כאילו צפיתי עכשיו בסרט הוליוודי בראש שלי, ולאט לאט הרגשתי את הלב שלי מתרחב. עד שהגעתי לשורה שהיה כתוב בה "אשמח לקנות לך את הקפה הראשון..." וניערתי את עצמי כי חשבתי שלא ראיתי טוב.
הלב התכווץ בן רגע וכאילו סחט את כל הרגשות בגוף שלי לידי דמעה.
אני לא מאמינה! מישהו שמעולם לא פגשתי, מספר לי על כמה שהמילים שלי נגעו בו, והוא מוכן להביע את ההערכה שלו! זה ממש לא מובן מאליו! זה אפילו מדהים!
רק אז נזכרתי שאין לי בכלל את האפליקציה של 'קנה לי קפה', וכשנכנסתי אליה ראיתי גם את התרומות מהמשפחה! ו-$40 מופיעים בגאווה!
ווואאאאאוווווווו
הייתי פשוט בהלם, התרגשות שקשה לי להביע במילים, אבל הנה אני מנסה. הבנתי שעשיתי את זה! הגשמתי עוד חלום! השגתי עוד יעד! השלמתי עוד מטרה! הכנסתי את הדולר הראשון!!!
זו הייתה המטרה שלי במשך תקופה ארוכה, ועכשיו, היום, זה קרה.
באותו היום אמרתי לעצמי שעכשיו אצטרך לכוון למטרה חדשה, כי רק ככה אפשר להשיג אותה, אבל לא ראיתי אותה בבירור, כנראה בגלל ערפל ההתרגשות.
למחרת בבוקר כשהתעוררתי, פתאום פשוט ידעתי. המטרה הבאה היא המנוי בתשלום הראשון.
פתחתי את לוח החזון הדיגיטלי שלי ב-Figma (כי להיות נוודת זה אומר שאני לא סוחבת איתי הרבה חפצים), וסימנתי יעדים מדידים למה שאני תופסת כהצלחה:
הדולר הראשון - ✔️
$100 ראשונים
$1,000 ראשונים
$5,000 ראשונים
$10,000 ראשונים
לצד רשימה נוספת:
מנוי ראשון בתשלום בסאבסטאק
10 מנויים ראשונים בתשלום
50 מנויים ראשונים בתשלום
100 מנויים ראשונים בתשלום
יעדים מדידים, ריאליים. אני לא אמרתי שזה יקרה בן לילה, אבל עכשיו אני יודעת למה לכוון, ויודעת איך להגיע לשם.
לצד הרשימה הזו, שמתי תמונה שראיתי כמה ימים קודם לכן בסאבסטאק - מישהי שהעלתה תמונה שהיא הכניסה את ה-$10,000 הראשונים.
כשראיתי את זה נשארתי עם פה פעור, והגבתי לה על הפוסט: "וואו! כל הכבוד! ותודה על השיתוף הזה! עכשיו אני יודעת איך החלום שלי נראה!"
כי זה בדיוק מה שהרגשתי - שעכשיו אני יודעת בדיוק איך המטרה שלי נראית. אני יודעת מה אני הכי רוצה בעולם, ואני יודעת איך להשיג את זה.
הבנתי שעכשיו, המון השתנה, כי אני כבר לא מחפשת איך לייצר הכנסה, אני מחפשת איך להגדיל הכנסה. וזה הופך אותי לעסק כמו כל עסק אחר.
זהו. זה רשמי. אני עובדת בזה. זה המקצוע שלי. אני כותבת ומקבלת על זה כסף.
זו גושפנקה. זה מטורף. זה מדהים. זה משהו שכנראה הייתי צריכה לעשות הרבה קודם לכן, אבל כמו כל דבר טוב, אני רק שמחה שהוא הגיע.
כן, אני עושה סיפור (חה חה) מדולר אחד (או 40), אבל גם הכתיבה שלי התחילה מפוסט אחד, גם עשור מאחורי הבר התחיל במשמרת אחת. הכל מתחיל מצעד אחד, וכדי להגיע רחוק, צריך להתחיל ללכת.
כל תמיכה קטנה מאפשרת לי להמשיך לחוות עולמות חדשים ולהביא אותם אליכם במילים. לפעמים כוס קפה אחת יכולה לעשות את ההבדל הגדול ביותר.
תודה שאתם חלק מהמסע הזה.
מי אני | המסע היומי | מסע בזמן | מצפן המסע
הרגשתי כאילו אני שם איתך – בסמטאות של האנוי, בלחץ שלפני הפרסום, ברגע שבו הלב מתכווץ מהתרגשות כשמישהו זר אומר לך "המילים שלך נגעו בי".
כמה עוצמה יש ברגעים האלה שבהם העולם מחזיר לנו הד קלוש – אבל חד וברור – של הערך שלנו.
זה לא רק דולר, זו עדות. זו הכרה. זו התחלה שמסמלת שינוי תודעתי: מכותבת נלהבת ליוצרת בתשלום, ממישהי שמספרת סיפור – למישהי שמקבלת עליו תמורה, כי הסיפור שלה שווה.
אהבתי במיוחד את לוח החזון שלך – פשוט, מדויק, אמיתי.
ואיך כתבת כל כך יפה – הכול מתחיל מצעד אחד. כן, גם עסק, גם קריירה, גם חלום.
אז אני מריע לך – על האומץ, על הכנות, על היכולת לגעת.
ואני בטוח שעוד הרבה קפה עומד להיקנות 💛