הטקסט הזה נכתב במלבורן, ובעודי מתכננת את הביקור הקרוב שלי בבית, נזכרתי בו. אולי גם בגלל שיצרתי השבוע כוס מאג בסדנת במבוק, והבנתי שהיא תהיה לי בית בכל מקום שאגיע אליו.
כשאני נודדת מעיר לעיר, ממדינה למדינה, המושג "בית" הופך לנזיל יותר ויותר. לפעמים אני תוהה - מהו באמת הבית עבורי?
אחרי שנים של מסעות, החלטתי לנסח את התשובה כמתכון. כן, מתכון. כי מעבר לכך שאוכל היא השפה הרשמית שלי, הבנתי עם הזמן שבית הוא לא רק מקום, אלא תחושה שאנחנו מרכיבים מחדש בכל מקום אליו אנחנו מגיעים.
אז הנה לכם המתכון שלי לבית:
מרכיבים:
2 כוסות של נוחות
1 כף גדושה של זכרונות
1 כוס של ריחות מוכרים
2 כפות של שגרה
1 כוס של חברים (טריים או מיובשים)
קורט של אתגר
המון אהבה עצמית, לפי הטעם
אופן ההכנה:
התחילו עם בסיס הנוחות.
זה יכול להיות מיטה נוחה, או אפילו ספה שאפשר לשקוע בה אחרי יום ארוך. בטאונסוויל, זו הייתה הכורסה הכחולה. במלבורן, כיסא המחשב המשודרג שרכשתי. הנוחות היא הבסיס שעליו נבנה הכל.
הוסיפו בעדינות את הזכרונות.
אלה יכולים להיות תמונות, מזכרות קטנות, או אפילו ריחות מוכרים. אני תמיד עונדת עליי תכשיטים שקיבלתי במתנה מאנשים יקרים לי. כל פעם שאני מביטה בהם אני חוזרת הביתה, לא משנה איפה אני נמצאת.
ערבבו היטב עם השגרה.
זה החלק שהופך מקום זר למוכר. בכל מקום חדש, אני מוצאת את הסופר השכונתי, את רחוב הברים התוסס, את קווי התחבורה הציבורית הקבועים. אלה הדברים הקטנים שהופכים עיר זרה לבית.
הוסיפו בהדרגה את החברים.
אלה יכולים להיות חברים חדשים שפגשתם במקום, או שיחות וידאו עם חברים ותיקים מהבית. החיבור האנושי הוא מה שנותן חיים ל"בית" שלנו.
פזרו מעל קורט של אתגר.
כן, אתגר. כי בית אמיתי הוא לא רק מקום נוח, אלא גם מקום שדוחף אותנו להתפתח. זה יכול להיות שפה חדשה שאתם לומדים, או תחביב חדש שאתם מנסים. האתגר הזה הוא מה שהופך את הבית למקום של צמיחה, לא רק של נוחות.
לבסוף, תבלו בנדיבות באהבה עצמית.
זה המרכיב הסודי, שבלעדיו שום דבר לא יעבוד. האהבה העצמית היא מה שמאפשר לנו להרגיש בבית בכל מקום, גם כשאנחנו לבד.
ערבבו הכל יחד, והניחו לתערובת "לנוח" קצת.
לפעמים לוקח זמן עד שמקום חדש מרגיש כמו בית. אל תלחצו, תנו לתהליך לקרות בקצב שלו.
חממו באהבה, והגישו לעצמכם בכל יום מחדש.
זכרו - אין מתכון אחד מושלם לבית. לכל אחד יש את המרכיבים המיוחדים שלו, את התיבול האישי שהופך מקום לבית. יש ימים שבהם המתכון יצליח יותר, וימים שבהם פחות.
אבל זה בסדר, כי בסופו של דבר, הבית הוא לא רק המקום שבו אנחנו נמצאים, אלא גם המקום שאליו אנחנו תמיד יכולים לחזור - בתוך עצמנו.
כשאני מביטה סביבי בדירה הקטנה שלי במלבורן, אני רואה את כל המרכיבים האלה. התכשיטים מהארץ על השידה, התמונות מהמסעות במחשב הנייד, המזוודה שמלווה אותי מאז שיצאתי לדרך. כל אלה יחד יוצרים את הבית שלי - לא רק מקום פיזי, אלא תחושה, מצב תודעה.
ואולי זה הדבר הכי יפה במסע הזה - הידיעה שאני יכולה ליצור בית בכל מקום. שהבית הוא לא רק המקום שממנו באתי, אלא גם כל המקומות שאליהם אני הולכת. הוא בתוכי, בכל צעד של הדרך.
אז בפעם הבאה שתרגישו געגוע הביתה, נסו את המתכון הזה. אולי תגלו שהבית קרוב יותר ממה שחשבתם.
כל תמיכה קטנה מאפשרת לי להמשיך לחוות עולמות חדשים ולהביא אותם אליכם במילים. לפעמים כוס קפה אחת יכולה לעשות את ההבדל הגדול ביותר.
תודה שאתם חלק מהמסע הזה.
מי אני | המסע היומי | מסע בזמן | מצפן המסע
ואולי אפילו במדף ההוא במקרר שבו אני שומר זיכרונות במקום אוכל.
כתבת כאן בעצם את מדריך האיקאה של הנשמה: תמיד דורש הרכבה, וחצי מהחלקים הם רגשיים.
באמת. זה היה יפהפה. זה הזכיר לי שאולי אני סוחב חתיכות של "בית" בכיסים כבר שנים – כמו מוך, כאב, וריח של בריסקט.
תודה לך.
Menachem