אפילו לא בחינם
כשמגורים בחינם יכולים לעלות יותר
📍האנוי, וייטנאם
כל כך התרגשתי מהמחשבה שאני הולכת לגור בחינם, לתקופה כל כך ארוכה, עד שמיהרתי לעשות ראיונות ולשריין לעצמי את הסיטים בגרמניה, אבל כנראה שהייתי פזיזה מדי.
מעניין, כי זו נראתה החלטה מחושבת מאוד - השקעה שתחזיר את עצמה כשהסתכלתי על מחיר ההרשמה לאפליקציה. אני בטוחה שזו אכן החלטה נכונה, אבל האם התזמון שלה נכון?
יצא שכדי להגיע לגרמניה הייתי צריכה טיסה די ארוכה, שיכלה לעלות לי רק $300 אם רק הייתי יכולה להיכנס למלזיה, אבל בגלל שיש לי דרכון ישראלי, אני לא יכולה. אז מחירי הטיסות שלי גבוהים יותר, ויצא לי $518, שזה גם מרגיש לי מחיר ממש נמוך כדי לחצות את העולם.
התקשרתי לאבא וביקשתי שישלם על הטיסה הזו. כן, ההורים עוזרים לי, זה מעולם לא היה סוד, ואני גאה שיש לי משפחה תומכת, ומעריכה כי יודעת שזה לא מובן מאליו.
את המלון של שלושת הלילות בגרמניה לפני הסיט, סגרתי בעצמי ב-$180, וצחקתי לעצמי ששלושה שבועות בהוי אן, עיר מרכזית וסופר מעניינת בויטנאם, ב-$204 היה נראה לי יקר. השתבש לי המוח.
כשהזמנתי את הטיסה ואת המלון, בידיעה שאצטרך כנראה מלון נוסף כזה בין הסיטים, והתחלתי לתאר לעצמי את החיים בגרמניה ביוני-יולי-אוגוסט, את היום יום, את המיקומים האחרים, את הארוחות, תהיתי האם היה לי שווה בכלל לעשות את המעבר הזה ליבשת אחרת.
ואז הגיעה המחשבה שטלטלה אותי: האם המחיה באירופה תהיה כל כך יקרה, עד שעדיף לי לשלם שכירות במזרח אסיה, וזה יצא לי יותר זול מלגור בחינם באירופה?
מחשבה מפוצצת.
אני מתחילה לחשוב שזה מעולה למי שכבר נמצא במדינה, או לפחות ביבשת, ורוצה לחסוך, אבל כנראה שפעלתי מהר מדי והייתי צריכה להתחיל בסיטים קרובים יותר לי. בהתחלה חיפשתי גם באסיה, כמובן, אבל ראיתי שאין היצע כמעט בכלל, ורוב הסיטים נמצאים באירופה, ארה"ב ואוסטרליה.
בשיחה עם צ'אט GPT על התסכול שלי, הסברתי לו שאני מפחדת שלא יהיה לי על מה לכתוב. כי המצפן שלי זה לחיות חיים מעניינים מספיק כדי לכתוב עליהם - זה בדיוק מה שאני עושה כרגע!
הוא הסביר לי שאני כותבת על החוויות שלי, ולא על העיר שאני נמצאת בה כמו "5 מסעדות שאסור לפספס", ובדיוק בגלל זה, יהיה לי על מה לכתוב תמיד. וייעץ לי לעשות מזה לימונדה ולכתוב דברים כמו "על מה לכתוב כשמשעמם" או "מה עושים בעיר שאין בה כל כך מה לעשות", או לנצל את הזמן שאין לי הרבה הסחות דעת לפרויקטים כמו לכתוב ספר.
אה. וואו. רגע, זה תפס אותי. אני באמת רוצה כבר לכתוב את הספר הראשון שמאגד את הסיפורים הכי משמעותיים שלי מהמסע, אולי זו באמת הזדמנות טובה?
הרי גם בפיליפינים סגרתי את עצמי בדירה במשך חודש והקמתי את הסאבסטאק שלי, אז אולי פרויקט נוסף כזה לא יזיק?
נתתי לרעיון לחלחל לכמה ימים. הפעם הרגשתי קצת יותר שלמה עם ההחלטה. רק קצת.
בשיחה עם ההורים, פתאום הבנתי שאני חייבת לבטל את הסיט השני בגרמניה, הארוך. זה מלחיץ אותי מדי, זה גורם לי לאי שקט, ויש עוד 4 חודשים, אז הבחורה הנחמדה תוכל למצוא מחליף בלי בעיה.
נזכרתי בכל הסיטים שראיתי לאחרונה באפליקציה על "סיט למחר" וכמה ספונטני הפרסום שם, עד שמרגיש לי קצת מגוחך לשריין ל-4 חודשים מראש.
שלחתי הודעה מתנצלת לבעלת הדירה, והיא הבינה ושמחה שהודעתי לה מוקדם. והנה, מיד נשמתי לרווחה.
נשארתי עם הסיט הראשון, לשבועיים בלבד, כי כבר הזמנתי טיסה ומלון לפני, ובסופו של דבר אני כן רוצה להתנסות בזה, אז שבועיים זו התחלה טובה. אני מתכננת להגיע אחר כך לארץ אבל עדיין לא הזמנתי טיסה. המצב כרגע כל כך דינמי, אני מעדיפה להתקרב לתאריך ולראות מה קורה.
אז כן, הדרך שלי מלאה בטעויות, כי אין אדם שלא טועה, ואני בהחלט אשתמש בפלטפורמה הזו בעתיד, אני רק צריכה להיות יותר מדויקת עם ההחלטות שלי, ולבחור את המקומות המתאימים לי.
מה למדתי:
להתחיל קרוב - לא לחצות את העולם בשביל סיט.
לבחור מקומות שמעניינים אותי - לא רק להתפתות לכותרת של "מגורים בחינם".
לחכות לרגע האחרון - רוב הסיטים מתפרסמים ממש בסמוך למועד שלהם, אז אין צורך להילחץ לסגור משהו מראש.
להיות ספונטנית - כן, זה האתגר האמיתי.
לחשב עלויות כוללות - גם כשהמגורים "בחינם", יש עלויות אחרות שצריך לקחת בחשבון.
אני עדיין מתרגשת לקראת הסיט הקצר בגרמניה. זה יהיה התנסות ראשונה ב-house sitting, הזדמנות ללמוד, ובעיקר תזכורת שלפעמים המסע המרתק ביותר הוא המסע חזרה אל מה שכבר ידעתי שנכון לי.
כל תמיכה קטנה מאפשרת לי להמשיך לחוות עולמות חדשים ולהביא אותם אליכם במילים. לפעמים כוס קפה אחת יכולה לעשות את ההבדל הגדול ביותר.
תודה שאתם חלק מהמסע הזה.
מי אני | המסע היומי | מסע בזמן | מצפן המסע