נסיכת דיסני וריקודים אבוריג'ינים

מסע בזמן 🕰️ גיליתי מה אני (לא) אוהבת בסידני

May 26, 2025

"Add Cocktails package for 165$" - המשפט הזה לא יצא לי מהראש מרגע שראיתי אותו באתר של מסעדת Nel.

חשבתי ויתרתי, אבל בסוף נכנעתי לסקרנות והלכתי למסעדת השף עם תפריט ההשראה מדיסני. וטוב שהלכתי, כי זו הייתה חוויה מטורפת שהזכירה לי למה יצאתי למסע הזה - לנסות דברים שלא הייתי עושה בחיים הרגילים שלי.

גם ההחלטה ללכת למופע מחול בבית האופרה הייתה כזאת. רציתי לראות אם אפשר להבין יותר על התרבות האבוריג'ינית דרך ריקוד. התשובה? תלוי את מי שואלים.

📍 סידני, אוסטרליה | 2 ביולי 2023

איך הפכתי לנסיכת דיסני למשך ערב אחד

אם כבר אני מרגישה בסרט של פיקסאר, אז הרחקתי לכת והלכתי לערב במסעדת שף Nel. הכותרת באתר לא יצאה לי מהראש, המחיר - רק 185$ לאדם, פלוס טיפ נגיד שזה בערך 500₪. מה שיותר עניין אותי זו השורה הקטנה "Add Cocktails package for 165$" אוקיי, זה כבר ממש יקר. ויתרתי, אך לא באמת הפסקתי לחשוב על זה.

שלחתי מייל למסעדה כדי לבדוק האם אני יכולה להגיע לשבת על הבר ולהנות מהקוקטיילים המיוחדים בנושא דיסני? הבנתי שאם כל אהבתי לאוכל, מסעדות שף לא הכי מרגשות אותי, אבל קוקטיילים כן. המענה היה סופר מהיר ואדיב, "בוודאי! נשמח לארח אותך. הזמנתי מקום לערב יום שבת, מתרגשת ברמות של נסיכה!

הגעתי. כבר בדלפק הכניסה ניצבת מנורת שולחן עם ארנב, שנועד להכניס אתכם לתדר ולהשאיר את המציאות בחוץ. ברקע מתנגנים שירים קלאסיים של דיסני, כאלה שנעימים לאוזן וגורמים לרצות לשיר בקולי קולות. כשהתיישבתי הדליקו לי נר קטנטן, לקחו לי את המעיל, כולם אדיבים ומקסימים. ראיתי את התפריט והחלטתי לשנות אסטרטגיה. אני הולכת עם ארוחת 11 מנות דיסני.

נזכרתי בארוחה האחרונה שלי עם האחת והיחידה בה הלכנו למסעדת סושי מטורפת ושילמנו מחיר שהיה מספיק לאוכל למשך שבוע, אבל היה שווה את זה. כנראה שבעיקר בגלל החברה. בכל מקרה, הנה תקציר 11 המנות:

The Poisoned Apple - כדור של קרם גבינה עטוף בסירופ פטל. ביס מקסים ונעים לחך, שנועד להתגרות בבטן ותו לא.
Mr Potato Head - ביס של מגוון טקסטורות תפוח אדמה, החל מקרם ועד קראסט. פשוט תענוג, וגורם לרצות עוד ועוד.
Un Poco Loco - מחווה לסרט 'Coco' על יום המתים המקסיקני, אמפנדה ממולאת בשר וגבינה, עם תבלין מקסיקני חריף שמחייב שלוק מהקוקטייל.
Lumiere - חתיכת לחם בריוש. בהגשה המלצר הניח את הצלחת ואמר "כאן יש לחמניית בריוש...אה רגע... נכבה לך הנר..." לוקח את הראש של הנר ואומר "הנר הזה הוא בעצם...חמאה. כך שתוכלי לטבול את הבריוש בחמאה." לומייר זה השם של מעמד הנרות בסרט "היפה והחיה".
Be Our Guest - מרק בצל צרפתי מסורתי, עם חתיכות של פירה מתובל (יאמי!), אשר נמזג מגברת קנקן בכבודה ובעצמה (Mrs. Potts מהסרט 'היפה והחיה').
Atlantica - מנת פירות ים בהשראת בת הים הקטנה, קוביות שרימפס מטוגן, עם קרם סרטנים. האמת שאני לא חובבת פירות ים במיוחד אבל זה היה ממש נהדר.
Alfredo Linguini - לזניה עם ירקות עטופה בקרם מוצרלה, בהשראת מנת הרטטוי מהסרט. מעדן!
The Tugley Wood - פילה דג קוד מתובל לצד פטריות, קרם פטריות, וקראסט פטריות. פשוט מדהים!
The Great Honeypot Robbery - אחד הקינוחים היותר טעימים שאכלתי בחיי. מורכב מספוג דבש, קרם דבש, גרגירי דבש, קולי דבש, ובצד - סורבה לימון. מה חשבתם, דבש?
The Pumpkin Coach - קערת דלעת על מגש דלעת אמיתית, בתוכה סופלה שוקולד עם קרם וניל ואגוזים. יש לי כמה קרובי משפחה שהיו משתגעים פה.
Knock Knock - מחווה חמודה לסרט 'Up'. שקית קרטון אליה מחובר בלון, ובפנים עוגיית 'צופים' מעוטרת במרשמלו, מלח ים, וסוכריות קופצות.

מבחינת הקוקטיילים - רק אומר שההגשה נפלאה, אך לא התלהבתי מידי מהטעמים. כנראה שכן כדאי להגיע למסעדת שף כדי לאכול, ולהשאיר את הקוקטיילים לברים אחרים. סך הכל הייתה חוויה נהדרת, חלק מהמסע שלי הוא לנסות דברים חדשים, כמו זה, ואני שמחה על כך. 'הנזק' יצא 250$ כולל טיפ, שזה מאוד יקר, אך בעיניי לא מוגזם ביחס לחוויה.

📍 סידני, אוסטרליה | 5 ביולי 2023

בין רוצחים לרקדנים: גיליתי שאני לא מי שחשבתי

חשוב לי לציין שהכניסה לרוב המוזיאונים כאן היא ללא עלות כלל, שזה ממש נפלא! כולם ממש מעניינים, חווייתיים, וגורמים לי לרצות ללכת למוזיאונים כל יום. וואו, אני מרגישה שגיליתי פיצ'ר חדש בחיים שלי. לא רק תערוכות של ציורים או פסלים, תערוכות בנושא מסויים זה מרתק. אחד מהם הוא מוזיאון 'משטרה ופשע'.

כאמור סידני הייתה עיר של פושעים, אך יש כמה סיפורים יוצאי דופן על רוצחים סדרתיים בעיר, או כאלה ממש משוגעים. זה היה קצת מפחיד, ומעניין באותה נשימה. בחדר אחד מוצג סיפור של אדם אשר מצאו דם על חולצתו, והוא טען שזה דם של דג שאכל. באותה תקופה שמע על המקר מדען בתחילת דרכו, אשר ראה דרך מיקרוסקופ שמולקולות הדם של דגים שונה ממולקולות של יונקים (בני אדם בניהם) וזו הייתה אחת הראיות במשפט שלו, בו כמובן נאשם ברצח.

סיפורן של נשים שהשתמשו ברעל עכברים - האחת על בעלה הראשון, ובעלה השני. השנייה על כל משפחתה וחבריה, אולי התבלבלה עם המלח? בחדר אחר מוצגים שודדי הכספות והטכניקות השונות איתן פוצצו את הכספות. בעוד חדר ישנו מיצג של בית משפט כמו שהיה באותה תקופה. תחנת משטרה, תא מעצר שמעורר צמרמורת, מייצגים של נשקים וכלים בהם השתמשו באותה תקופה, והכל היה ממש מעניין.

במוזיאון סידני ראיתי בנושא בית האופרה שחוגג השנה 50. התערוכה מספרת את סיפור העיצוב, התכנון, הבנייה, וכמובן המופעים וההשפעה של המבנה על העיר. עניין אותי במיוחד לראות מה כתבו על המעצב הדני, שהרי מדריך הטיולים סיפר שהוא הודח מהפרויקט ולא שב לסידני מעולם. בתערוכה המידע קצת שונה, כתבו שאכן היו חילוקי דעות על התקציב והתכנון, והמעצב התפטר, סרב להזמנה להגיע לטקס הפתיחה, אך חזר בערך ב-1990 לסידני לתכנן את אחד החדרים שקרוי על שמו.

כבר במשך כמה ימים חשבתי ללכת להופעה בבית האופרה, כי אחרת זה כמו להגיע עד מגדל אייפל אבל לא לעלות למעלה, חבל, לא? היו כמה אופציות שהיה קשה לי להחליט בניהן, לבסוף החלטתי ללכת למופע ריקוד המספר את סיפורם של האבוריג'ינים. נכנסתי לאתר, יש כרטיסים בודדים, ומקום אחד פנוי בשורה 3 באמצע. לפעמים יש יתרונות בלטייל לבד. שילמתי 107$ לכרטיס רגיל (כרטיס מתחת לגיל 30 עולה בערך חצי מחיר, כדי לדרבן צעירים לצרוך אומנות).

ערב אחרון בסידני, הגעתי לבית האופרה. ניכר שהשקיעו המון בעיצוב התפאורה, בתלבושות השחקנים, ושזה מופע ממש מרהיב לחובבי הג'אנר. פשוט גיליתי שאני לא אחת מהם.

לא כ"כ הבנתי מה אני רואה, זה הרגיש לי בלאגן על הבמה, והפרעת הקשב שלי גרמה למוח שלי לחלום ולחשוב על דברים אחרים, אפילו הרגשתי שאני הולכת להרדם. כנראה שמחול זה לא בשבילי, וזה בסדר. אשאר עם האומנות שאני אוהבת ומעריכה, ואשאיר את הריקוד לאחרים.

ארוחת 11 המנות בהשראת דיסני והמופע בבית האופרה היו שני הצדדים של אותו מטבע - חוויות שהחלטתי לנסות רק כי אני בסידני. אחת הייתה פנטסטית, השנייה גילתה לי שמחול פשוט לא מדבר אליי.

אבל שתיהן היו שוות את ההשקעה, כי לא רק ראיתי צדדים שונים של התרבות כאן, אלא גם גיליתי משהו על עצמי. לפעמים דווקא כשאנחנו מגלים דברים שאנחנו לא אוהבים, אנחנו מבינים יותר טוב מי אנחנו. הנה עוד תובנה למחברת - עדיף לנסות ולא לאהוב, מאשר לא לנסות בכלל.