כשתת מודע מדבר
איך גיליתי שהתשובות שחיפשתי היו אצלי כל הזמן, פשוט חיכו שאשים לב
📍האנוי, וייטנאם
קרה לכם פעם שאמרתם משהו מבלי לחשוב עליו קודם? כאילו הפה שלכם פועל לגמרי בנפרד מהמוח?
אני מוצאת את עצמי לפעמים באמצע שיחה, והמילים פשוט יוצאות, בלי שהספקתי לעבד אותן במודע. ואז אני עוצרת, מקשיבה למה שהפה שלי הרגע אמר, ומבינה שזו בעצם התשובה למשהו שהתלבטתי בו המון זמן. כאילו התת-מודע שלי החליט לקחת יוזמה ולדלג על כל התהליך המסורבל של חשיבה מודעת.
זה קרה לי לאחרונה, ובצורה שממש הפתיעה אותי.
תכננתי מראש את החודשיים הראשונים שלי בווייטנאם - חודש בהאנוי וחודש בדה נאנג. אבל החודש השלישי? שם התחילה ההתלבטות. לאן אמשיך? ואיפה אגור? ואחרי שתיגמר הויזה - לאיזו מדינה אני ממשיכה? (מה זה הדבר הלא אופייני הזה שאני לא מתכננת הכל מראש?)
מצאתי את עצמי יושבת שעות מול Airbnb, מחפשת דירות בכל מיני מקומות בווייטנאם. חשבתי על עוד חודש בדה נאנג כי כולם אומרים שהיא פשוט מדהימה. אחר כך בדקתי את הוי אן, כי גם עליה שמעתי המלצות. אפילו שקלתי את הו צ'י מין בדרום, למרות שהזהירו אותי שבעונה הזו כבר מתחיל להיות שם יותר מדי חם.
אבל משהו השתבש בתהליך. הדירות שמצאתי או שלא היו לטעמי, או לא בתקציב שלי, או לא זמינות בתאריכים שלי. ואלו שכן התאימו לתקציב ולתאריכים? היו רחוקות מהכל. אפילו מסופר או בית קפה. ואם אני צריכה להוסיף 100$ בחודש על קטנוע, אז עדיף כבר להוסיף את הסכום הזה לשכר דירה ולגור במקום טוב יותר, לא?
נכנסתי שוב ושוב לאתרים, בדקתי אפילו מלונות, וכלום. בכל פעם סגרתי את המחשב מתוסכלת. מה קורה פה? למה אני לא מוצאת דירה? מה מנסים להגיד לי?
עזבתי את החיפושים ויצאתי למסע בלופ בצפון וייטנאם. שם הכרתי אנשים מרתקים ונהניתי כל כך מהשיחות איתם. אחרי היכרות עמוקה, אחת החברות החדשות שאלה אותי: "מה התוכנית שלך אחרי וייטנאם?"
התחלתי לספר על חיפוש הדירה לחודש השלישי ועל ההתלבטות לגבי היעד הבא, ואז - בלי שום הכנה או מחשבה מוקדמת - שמעתי את עצמי אומרת:
"אני מחכה לסימן."
עצרתי. הקשבתי לעצמי כאילו מישהו זר דיבר.
"אה... אני מחכה לסימן... אוקיי... טוב לדעת. תודה שאת משתפת אותי באמת בתוכניות שלך, נפש יקרה," אמרתי לעצמי בראש, ותהיתי אם זו עילה מספיק טובה לבית משוגעים.
השיחה המשיכה לזרום, וגם בפעמים הבאות כששאלו אותי לאן אני ממשיכה, כבר אמרתי בביטחון: "אני מחכה לסימן." כאילו זה משהו ברור, עובדה ידועה, כמו השמש בשמיים.
אתם בטח תוהים אם קיבלתי את הסימן.
אחרת, כנראה לא היה פוסט, נכון?
יום אחרי שחזרתי מהלופ, נזכרתי פתאום בחיפוש הדירה! חייבת לארגן את זה לפני שיהיה מאוחר מדי!
היה כבר מאוחר בלילה והייתי עייפה מאוד. קראתי קצת בסאבסטאק לפני השינה וקיבלתי התראה בטלפון. רציתי לסגור אותה אבל כנראה שפתחתי אותה בטעות - וקפץ לי פוסט עם סרטון של מישהי מראיינת בחור בלייב (מוקלט) עם כותרת על נוודות דיגיטלית.
משהו משך אותי להקשיב דקה. היא ראיינה בחור שהוא נווד דיגיטלי, וגם היא, אני חושבת. קראתי עליה קצת והיא לגמרי מדברת את השפה שלי. גם הוא מאמין בהתפתחות אישית דרך מסעות בעולם.
וואו, מאיפה באתם לי עכשיו, שניכם?
נשאבתי לוידאו וגיליתי שהוא באורך 51 דקות! לא הצלחתי להישאר ערה והחלטתי לראות את החצי השני למחרת. השיחה שלהם הייתה מרתקת, הסיפור שלו מעניין בטירוף, והזדהיתי עם כל כך הרבה דברים שהוא אמר.
למחרת בבוקר חשבתי לבדוק קודם את הדירה, כי סדר עדיפויות, אבל משהו בי רצה לסיים את הסרטון קודם. זה היה מוזר בעיניי כי אני לעולם לא אשב לצפות בסרטון כזה, בטח לא שעה שלמה, הקשב שלי פשוט לא מאפשר לי. אבל הפעם זה היה שונה.
ישבתי וצפיתי בו עם הקפה של הבוקר. צחקתי איתם, הסכמתי איתם, הרגשתי שייכת. אולי אפילו דמיינתי את עצמי משתתפת בסרטון כזה? (כן, אני מודה, מותר לחלום.)
ואז, בדקה ה-50 (ממש בסוף!!), המראיינת שאלה את הבחור לאן הוא ממשיך. והוא סיפר בחיוך מובך:
"האמת שאני טס מחר לגרמניה. אני חבר בפלטפורמת Trusted House Sitters, וזה פתרון מעולה למי שרוצה לנדוד בעולם ולחסוך הוצאות על דיור, תוך שמירה על בעלי חיים ובתים של אחרים."
הנה הסימן.
היה ברור לי שזה הסימן שלי, כי זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת על פלטפורמות כאלה ועל שמירה על בתים. אבל בפעמים הקודמות חשבתי ש"זה לא בשבילי" או שלא הרגשתי שאני צריכה. ועדיין, פעם בכמה זמן אני שומעת עליהן.
והנה עכשיו, כשאני מחכה לסימן, אני מוכנה להקשיב.
סיימתי את הסרטון, והיה לי ברור כשמש שזו המשימה הבאה שלי: לפתוח חשבון בפלטפורמה הזו ולמצוא את הדירה הבאה שלי.
בפוסט הבא, אספר בדיוק איך עשיתי את זה, ועל המקומות שמצאתי.
כל תמיכה קטנה מאפשרת לי להמשיך לחוות עולמות חדשים ולהביא אותם אליכם במילים. לפעמים כוס קפה אחת יכולה לעשות את ההבדל הגדול ביותר.
תודה שאתם חלק מהמסע הזה.
מי אני | המסע היומי | מסע בזמן | מצפן המסע