היי חבריי למסע!
זה השבוע האחרון שלי בנירנברג, גרמניה, ובהמשך השבוע אני מגיעה לביקור בישראל!
כן, זהו, זה סופי- קניתי כרטיס טיסה!
שזה נפלא כי זה יוצא סוג של מתנה ליום ההולדת לאמא שלי, שחל בדיוק היום.
מזל טוב אימוש!🥰
הרי חציתי את העולם רק בזכותה, גם כשעזבתי את הארץ, זה היה כי היא האמינה בי, וגם עכשיו כשאני חוצה את כדור הארץ בחזרה, זה הכל בשבילה. 🧡
📆 השבוע במסע
כחלק ממסע בזמן, סיפרתי לכם על שלושה ימים בקיירנס שלא התחילו כמתוכנן - מההפתעה לגלות שהעיר מרגישה כמו תאילנד, דרך מפגש מורכב עם הומלסים מקומיים, ועד להחלטה הפתאומית לעזוב הכל ולנסוע לטאונסוויל. סיפור על תחושות בטן, החלטות שמתקבלות בלב, הרבה לפני שהמוח מבין.
שיתפתי אתכם גם במחשבות על למה כמבוגרים אנחנו מפסיקים לנסות דברים חדשים, דרך סיפור מסדנת צורפות בהוי אן🎥שלא יצאה כמתוכנן - והערך של לגלות מה לא מתאים לנו. למה אנחנו מפחדים לנסות משהו חדש כשאנחנו יודעים שאולי לא נהיה מעולים בו מהפעם הראשונה?
כחלק ממסע חוצה גבולות, לקחתי אתכם למסע בעולם המחזמרים במלבורן🎥 - משיקאגו הקלאסי דרך מולאן רוז' הססגוני ועד האחיות בלוז עם אמא בתיאטרון ההיסטורי. סיפרתי איך מה שהתחיל כסקרנות מזדמנת הפך לגילוי עולם שמשלב מוזיקה, סיפור וחוויה ויזואלית לחוויה אחת שלמה, ועל השאלות המרתקות שמתעוררות על הקשר בין יצירת מקור לעיבוד בימתי.
בהמשך השבוע, סיפרתי לכם על ערב בבר בהוי אן שהפך לתוכנית אירוח כשאנשים זרים התחילו להתיישב בשולחן שלי, על חשיבות הצבת גבולות, ולמה הסוללה החברתית לפעמים פשוט נגמרת. איך מפסיקים להיות נחמדים כשזה כבר לא משרת אותנו?
השבוע חברי המסע הסודי קיבלו ישירות למייל את פוסט ארגז הכלים שלי! זה פוסט מיוחד שמכיל את כל הכלים שאני משתמשת בהם במסע שלי, והם אלו שאפשרו לי להגשים את כל החלומות שלי. ככה תוכלו לקבל השראה, ולהציץ אל מאחורי הקלעים של חיי הנוודות.
סיפרתי לכם גם על סיור יום לאי צ'אם🎥שכמעט נעלם לי לחלוטין מהזיכרון, על רגע קסום עם פרה ווייטנאמית, ועל מה זה אומר לכתוב מזיכרון מטושטש - ואיך הכתיבה באותו הרגע הייתה כוח העל שלי.
🎬 מאחורי הקלעים
כשאח גדול מאיר דרך חדשה
עוד בנושא משפחה, השבוע אחי הגדול הגיע מספרד לבקר אותי כאן בגרמניה, היה לנו יום שלם יחד, שזה המון אחרי שלא התראינו יותר משנה וחצי. כהרגלנו, שוטטנו בעיר ואכלנו טוב, ושוב הוא מילא את תפקידו כאח גדול - מגונן, דואג, ואוהב.
דיברנו על הבלוג שלי, בין היתר, על הכתיבה ועל ההתקדמות במסע שלי. גם הפעם, הוא היה כאן בשבילי בדיוק כשהייתי צריכה אותו וייעץ לי לבחון דרכים נוספות לתת לעולם מהידע שלי, ולקבל תמורה על הניסיון שצברתי בתור מי שחיה בכל מיני מקומות בעולם.
דיברנו על בלוגריות טיולים שיוצרות הכנסה בהמון דרכים, וזה גרם לי להבין שיש לי המון ידע שאנשים ישמחו לקבל, אבל אני שומרת אותו לעצמי כי התמקדתי בלכתוב סיפורים.
"הקהל שלי הם קהל של כותבים, לא ממש אנשים שאורזים עכשיו תיק ויוצאים למסע משלהם, הם מגלים את העולם דרכי, מהכורסא" אמרתי, מלאת אהבה לכל מי שקורא.
"אולי את יכולה לכוון לקהל נוסף? הרבה אנשים שכן יוצאים עכשיו למסע משלהם ישמחו לדעת את הדברים שאת יודעת." הוא אמר, והרגשתי שנשתל לי בראש רעיון.
בבוקר שלמחרת הסתערתי על GPT בניסיון לעשות לעצמי סדר- איזה ידע יש לי בכלל? מה אנשים מחפשים? איזה שירות אני יכולה לתת? איך אוכל לעזור להם? אחרי יום שלם וצעדים קטנים, הבנתי שיש לי כאן אוצר גדול ממש מתחת לאף, ואני, כהרגלי, לא ראיתי אותו.
מזל שיש לי את אחי הגדול שיאיר לי את הדרך עם פנס, ועבורכם, זה אומר שמצפים המון דברים חדשים, בנוסף כמובן, לסיפורים, כי את זה אני עושה עבורי, ולזה אין תחליף.
👀 מה בשבוע הבא?
בשבוע הבא אקח אתכם לשיטוט לילי ברחובות הצדדיים של וייטנאם, אחקור למה המלחמה שלי עם השעון הייתה בעצם מלחמה עם עצמי, ואזהיר מחוויה מטרידה בספא שכל נשים מטיילות צריכות לדעת עליה. אשתף איך הכתיבה הפכה לטיפול הכי יעיל שלי, וכמובן - עדכון מרגש על המעבר מגרמניה לישראל.
להתראות במסע הבא,
מאיה. 🧡
כל תמיכה קטנה מאפשרת לי להמשיך לחוות עולמות חדשים ולהביא אותם אליכם במילים. לפעמים כוס קפה אחת יכולה לעשות את ההבדל הגדול ביותר.
תודה שאתם חלק מהמסע הזה.